רצון חופשי זה לא, אבל ממש לא!

אין רצון חופשי בעולם, לא קיים כזה דבר בכלל ובטח לא במדינה
שלנו. מי שהמציא את זה רק רצה שנחשוב שיש לנו ברירות שאפשר
לבחור מתוכן כדי שלא נאבד את השפיות ברגע שנבין שכולם מחליטים
בשבילינו על הכל בעצם: על מה ללמוד, על איך לדבר, על מה ואיך
וכמה לאכול, מה מותר ואסור לי לחשוב ואיך נכון לנשום.

כשאתה מחליט משהו ויודע מראש שזו לא בחירה חופשית שלך או
שהתפשרת על משהו והחלטת רק לנסות למרות שאין דרך חזרה או
אפשרות ביטול אחרת ואתה יודע זאת מראש, לעולם לא תוכל להשלים
עם זה. לעולם לא תרגיש שלם עם זה. גם אם לא תצטער, מדי פעם כן
תגיע ההרגשה שטעית ושאתה תקוע עם זה עכשיו לכל החיים. נכון
שאפשר למנוע התפתחויות נוספות ונכון שתנסה להוציא את המקסימום
מהעכשיו ולתת כמה שאתה יכול, אבל גם ההימנעות מהעתיד לא מרגישה
כרצון חופשי למרות שאתה יודע שטעית וזו טעות שאתה בלבד אחראי
עליה והיא תהיה איתך כל החיים, כל מי שמסביבך יחליט בשבילך על
ההמשך גם אם זה בשטיפות מוח, גם אם בטפטופים כמו עינוי סיני
מתקדם, גם אם יתאחדו כל שועי העולם וכל מי שעוד נמצא בחיים אף
פעם לא יתנו לך לגיטימציה להרגשה הפנימית שלך, לאותה הרגשה שרק
אתה מודע אליה. וכך בעצם מתבטל הרצון החופשי. צריך להיות מאוד
אמיץ ובעל זיכרון על טבעי כדי שההרגשה תישאר אותנטית ולא תאבד
בים ההחלטות של האחרים, ומעבר לזאת צריך להיות חזק בצורה בלתי
רגילה כדי ללכת עם האמת שלך עד הסוף למרות המחשבות ששותלים לך
בראש. במקרה הזה הרגש מנצח גם אם הוא שלילי.