רם צ'קרוב / לטיפה |
אצבעותיי סמוקות הלחי
זורעות בך
מבוכה עורגת שקט,
שיחסוך באמירה,
שבה הלחש מתעלה על צעקה,
כמו לטיפה דוממת,
שלא זקוקה למפרשים,
בהבנת רגעי החסד ונוגה הניסים,
עם המבט נכלם המתק
ומילותיו המלחשות,
בתוך הלב פנימה,
בהפילן את החומות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|