|
מתחת לאותו עץ אגוזים
חמושים בשנים וחריצים בעור
נשארנו על אותו שביל זהב
זה שהחלומות דרוסים בשוליים שלו
כמה אחים מבוגרים
יושבים ונזכרים ביום שבת הזה
עכשיו
כשאתה יושב מתחת לעץ אגוז
שותה כוס קפה
מלאה בהל ושנים של סבתא
הכוח הזה שם
חזק יותר מיהלום
ואין סיכוי לאף טורף
לא בצורת נמר, ולא בצורת שיגעון.
כולם עוד גדלים
הכל עוד קורה
לכולנו יש עוד צמתים בדרך
שאנחנו רק מחכים להצטרך ולהחליט לאן לפנות. |
|
|
האם נידונתי
לחיות את כל חיי
בחדר קטן זה?
האם חברתי
היחידה היא
המקלדת? בלית
ברירה, כשכל דרך
אחרת כבר נכשלה,
אני משתגע,
שפיותי
נחלשה...
אין מה לעשות -
רק במה חדשה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.