"ארנק, סיגריות, פלאפונים, מפתחות" מלמלתי לעצמי וסגרתי את
הדלת.
"אולי תסתכל לאן שאתה הולך?", שאל קול נשי צרוב סיגריות,
מיד לאחר חריקת הצמיגים שניערה אותי מההרהורים
והחזירה אותי למציאות.
היא לא ידעה, הנהגת, שהפעם אני הולך לאן שאני מסתכל.
הבוקר יצאתי העירה לאסוף מילים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.