מה אתה תוהה ובוהה כאשר מולך ניצב זקן כמוני?, על מה אתה חושב
כשאתה מסתכל עלי? מה עולה במוחך? איש זקן עצבני, לא חכם, לא
בטוח בצעדיו, עם עיניים מרוחקות, מטפטף את מזונו על בגדיו,
קשיש שמאבד את זיכרונו לעתים, או בכלל את הקשר למציאות, ובמקרה
הטוב... גם מאבד גרב או נעל?

האם זה מה שאתה חושב? האם זה מה שאתה רואה?

פקח את עיניך... כשאתה מסתכל עליי אגיד לך מי אני (עכשיו !).
אני אדם שמרגיש בגיל עשרים... עם הורים, אחים ואחות... ולפעמים
אני מרגיש כמו בחור צעיר שעתידו בידו ונותרו לו עוד מיליון
שנים לחיות, החולם שבקרוב יפגוש אהבה חדשה, ויחוש שוב פעימות
לב מרגשות ואולי אף יתחתן עמה ויילד ילדים... ואף יתחיל את
הסיבוב מחדש...  עדיין זיכרוני הקלוש נותן קפיצה לעבר מהלך
חיי. זוכר את נדרי האהבה שהבטחתי בצעירותי. זוכר את העול
והקושי. זוכר את כל התהפוכות. ועכשיו... יש לי צעיר משלי,
כאילו כמו גבר בן עשרים, אבל הצעיר שלי, עכשיו גדל וזקן מהר
מדי, השנים 30 40 50 חלפו מהר מדי וצ'יק צ'ק הגיע לגיל
השישים.

אני מתחלחל באימה מהמציאות. הילדים שלי גדלו ונעלמו לעולמם
ועיסוקיהם (ברור שלילדים יש עולם משלהם !), שעולמי אינו עולמם,
אז מה אם אני הוא זה שיצרתי אותם והבאתי אותם לעולם?! איזו
זכות יש לי על שיגיון בחרותי והגשמת זרעי?! מי אני שאגיד או
אציע להם מידיעותיי וניסיוני! מה כבר זקן קשיש וחדל מוחין יכול
לתרום להם?! לכל היותר מותר לי לחייך ולשתוק, זכות עלובה זו
עוד נותרה לי (לילדיי בלית ברירה !) חרותי הקטנה, עדיין נתונה
ושמורה לי.

להיות זקן זה כמו להיות, להיראות ולהרגיש כאידיוט. הגוף
מתפורר, חוסר המרץ חוגג, הבילוי העיקרי הוא רופאים ותרופות,
הכיסים שהיו פעם מלאים בכתובות ומספרי טלפון של בחורות נאות
ומקומות בילוי, והארנק שהיה עמוס במזומנים הפכו משכן למרשמים
רפואיים ותזכורות מפאת השכחה, המקום שהיה בו פעם לב חם ואוהב
כבוי, אבל... בתוך המתפגר הזקן הזה שוכן עדיין בחור צעיר שזוכר
את השמחות, את הכאב, את הקושי ואת ההישגים.

האמת אני גאה על מהלך החיים שעברתי ועשיתי ואין לי טענות! כיום
בגילי, גם את שגיאותיי לא אוכל לתקן, חוויתי את הדבש וגם
העוקץ, את המר וביניהם... למרות כשאני חושב על השנים שחלפו
(לדעתי הם כל כך מועטים), על אף ולמרות שהספקתי הרבה, הכל נעלם
מהר מדי, לקבל את העובדה והמציאות העכשווית שלי כיום זה לא קל
ואף קשה. שום דבר עוד לא גמור ויכול להיות שחיי עשויים להימשך
עוד זמן לא מועט... אני מרגיש עכשיו כאילו אני איש צעיר בגוף
זקן, השכלתי להבין שחיים קצרים או אריכות ימים אין בם יתרון
ואינם חיסרון, לעזאזל... הטבע הוא אכזר... יש לו חוקים משלו...
העובדה היא: שהצלחתי להגיע למעמד זה של זיקנה, מותירה לי את
הזכות, לאחל גם לך להגיע לזיקנה!

זכור ופקח את העיניים והמחשבה, מעל ולמרות הכל... זה לא איש
זקן ובוהה....    ז ה   א נ י !