מד ברי / חיוך |
חיוך שנשכח על שפתיה עת על פני חלפה לא הניח לנפשי יממה תמימה. חיוך? עווית? כלל אלי התכוונה? אך אני אותו אספתי עשיתי לי תקווה. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|