רונן יורק / תחת כנפך אחזה |
נושאת עמה יופי קורן
אל תוך דומית הליל.
רחשי הרגש
נוסכים בי נעימות
עת אני מחבקך,
חש את חמימות עורך
בעורי.
את כמו דולקת בי.
מסתחררת במחול,
כלהבה אל מול רוח פרצים
המתגנבת,
את מפתיעה אותי מחדש.
אני חש אותך כפרי עסיסי,
נוטפת כמו מתוך צבעי הקשת
על שפתיי.
נוטפת מתוך אופק סגלגל,
מתוך רקיע תכול,
בינות עננים מלאי תום.
משקיף בהדר על יופייך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|