|
מתעוררת לתוך מציאות
שכולה תום ומברכת.
ימים של תכלת
צבעוניים וססגוניים בנשמה
מתכלים בתאוות חושים.
ערוגות ערוגות שמתי בתוכי
ילדים להתרבות
והגחליליות האירו מחשכים
והביאו שמחה ללילותיי הנודדים. |
|
|
למה יש לך זיפים
שחורים, ולא זקן
לבן וארוך, שאל
אותי חסיד
חב"ד.
כי הזקן נכנס
לוודקה, ואני
כולה בן עשרים.
גם כן חסידים
שוטים.
משיח בגופייה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.