הוא הלך בדרכים, בינות לימים חשוכים, נפל בצל, השכים לקום,
ניגח את הירח. לא הייתה לו ברירה, רק להמשיך במסע שיטוטיו שלא
נגמר. הלו כבר צנחה השלכת על מדבריות הסתיו והאישה שלו הולכת
כי הוא לא שב. לכן היה זה אושר סתם לשכב בדד, ללטף את הזמן כמו
יריעת מלמלה בין אצבעותיו. וכך עברו הימים והלילות איתם, הקיץ
נשף בעורף והחורף ירק דם. ולא הייתה דרך ללכת בה עוד, לכן נכנס
לבית כפרי וביקש מיטה ומזון. מיד התפנתה אליו אישה אשר סרגה על
כיסא נדנדה. היא הביאה אותו אצלה אל שולחנה ואל מיטה. שם שכב
וחלם חלומות בלהה, איך חוטפים אותו ועושים בו מעשה נורא. זה
היה תחילתו של הרומן שלו עם האישה הסורגת. כל הזמן היא הייתה
סורגת, תמיד היא הייתה סורגת. אבל אז היא נפחה את נשמתה וכיוצא
בזה הפסיקה לסרוג. לכן התחיל לסרוג הוא. היה סורג יום וליל,
קיץ וחורף, אביב וסתיו. עד אשר נמאס לו לסרוג. הלך, מכר את כל
מה שסרג ויצא שוב לדרכים לנדודיו. ראה באר אפלה - ביקש לגמוע
ממנה מים. אך שומרים צבאו עליה, ולא נחמדים היו השניים. מיד
שלח ידו אל האחד וחנק אותו בשנתו. השני התעורר וספג חץ בלבו.
אז גמע המים ורווחה לו נפשו. רצה לרדת העירה להתוודע מה טומן
לו עתידו. ובעיר כרכרות וסוסים ודברים משונים - כרכרות ממונעות
מה קוראים אותם מכוניות. הלך קנה בקבוק וויסקי ושתה אותו
בתאווה גדולה. הוצאה להורג התרחשה לא רחוק והוא נעמד לראות.
האיש ההוא הואשם בבעילת קטינה ושידול לזנות. כמו גם בגניבת
תבואה ומרמה בקלפים. מיד תלוהו על צוואר עד צאת נשמתו האומללה.
ריקוד המוות היה מבעית וגרם לו לחשוב על נבואות עתידיות. כשעשה
דרכו לאחו - פרצה סערה גדולה. מים רבים פרצו משמיים ואיתם
רוחות קרות נורא. מיד התכסה באדמה ונשאר רק עם ראשו בחוץ.
כשנרגעה הסערה יצא ופניו מושחתות עד כיליון. מיד הלך למנתח
פלסטי לתקן את פניו המושחתות. כך הוא הבין שיש נשים שעושות
ניתוחים לשדונים. מיד יצא והחל למדוד שדונים בתשלומים. לא היו
לו הרבה מזומנים - לכן השכיר את התחתונים. ואז ירד עם טבלת
המדידות לפתוח קליניקה משלו. אבל לא ידע דבר בנושא - ולכן הביא
רופא פלסטי ושילם לו. העסקים שגשגו עד שיום אחד אמר הרופא שהוא
לא צריך אותו. בוגד! הוא קרא לו ומלק את ראשו. מיד תפסו אותו
השומרים וערכו לו משפט שדה. הוא נמצא אשם בכל הסעיפים ונידון
לתלייה בטביעה. ההוצאה להורג הייתה נכאה ונדמה מזדחלת נורא. אך
לבסוף מצא מנוחה בגן העדן אשר במשכנות הבריאה. זהו סיפורו של
האיש אשר הלך לבדו ולא ידע דרכו.