"מודה אני לפניך,
אל מלך חי וקיים,
שהחזרת בי נשמתי בחמלה.
רבה אמונתך!"
(מתוך: ברכות השחר)
כשהשחר מפציע
הנה אני מודה
בהיעדר התפילה
בחוסר האונים של הבוקר.
כשהשמש מתחילה לחדור
מבעד לחרכי התריסים
האור לוכד אותי במערומיי,
שירתי שווה אז כקליפת השום.
כשהכלימה נחשפת בי פנימה
אני רוצה רק חמלה,
מתחנן על נשמתי
שיינתן לה קמצוץ של חסד
כשבמראה משתקפת בבואתי,
כשהבגדים עולים על גופי
משהו בי מתחיל להאמין - |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.