ממעוף  הציפור
אנו  דבוקת עגורים, במעוף מעל הים.
עינינו נשואות קדימה,  תרות את הסביבה.
מוטת כנפינו  פרושה,  מלוא ניפחה,
בזרמי אוויר חמים,  אנו  מעלה מעלה נוסקים,
אל  רקיע  תכול  נפלא, ללא  עננים.

רוגע , דממה,   רק משק  כנפינו  נשמע.
באופק  נגלית,   פיסת  אדמה.
רוח נושבת,  מהדהדת  עבורנו  קול במשובה.
ברוכים תהיו  בבואכם,  לארץ  הבחירה.

כאן חניית ביניים בדרכינו לארצות החום
ירק , נחלים,   דשאים    וחורשים
וחשוב ביותר,  הרבה מזון בבריכות  הדגים.

ומהרהר בקול, המנהיג  שבחבורה
אם יהיה כאן נחמד כפי שזה נראה,
נאמץ ארץ זו הנפלאה,
למולדתנו החדשה.