וילון ימיי הראה
פנים אחרות
התערטל וקיווה
לימים צרופי שמש
שיחממו נפשו.
ואני חורזת חרוזים
וממתינה לבשורה
שתבוא ותאמר דברה.
שעות שינו גוון יום
והיום התחלף ללילה
אוחזת את שעון החיים
בשתי ידיי וממשיכה לקוות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|