|
וילון ימיי הראה
פנים אחרות
התערטל וקיווה
לימים צרופי שמש
שיחממו נפשו.
ואני חורזת חרוזים
וממתינה לבשורה
שתבוא ותאמר דברה.
שעות שינו גוון יום
והיום התחלף ללילה
אוחזת את שעון החיים
בשתי ידיי וממשיכה לקוות. |
|
אתה אולי רוצה
להרשים, אבל
כשמשתינים זה
במהירות משיקית
ולא בתאוצה
רדיאלית
חרגול שלומד
פיסיקה לפיסיקאי
שניסה להרשים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.