על עננת ריטלין היינו חבוקות
מרחפות על הספה
כקרע ברצף החלל והזמן
פיך אמר שאת מתאהבת
ועינייך סתורות על ידי
אופק אירועים
הנחתי אזני על חזך
ודמעותיי-היו זולגות
בקצב הלום לבך
מסונכרנות לצליל משאבת הצנזורה
הקוסמית
השואבת נשמתי
אל תוך החור השחור
שם אני מרחפת
לבד על ספה
כקרע ברצף פעימות לבי | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.