|
על עננת ריטלין היינו חבוקות
מרחפות על הספה
כקרע ברצף החלל והזמן
פיך אמר שאת מתאהבת
ועינייך סתורות על ידי
אופק אירועים
הנחתי אזני על חזך
ודמעותיי-היו זולגות
בקצב הלום לבך
מסונכרנות לצליל משאבת הצנזורה
הקוסמית
השואבת נשמתי
אל תוך החור השחור
שם אני מרחפת
לבד על ספה
כקרע ברצף פעימות לבי |
|
|
לאחר שקראתי את
תגובותיכם
הנלהבות
(!!!)לכתבותי
הגרועות ביותר,
רציתי להודות
לשניכם שהוצאתם
לי את החשק
לכתוב, אני לא
אשרבט יותר אף
מילה על שום
פיסת נייר
מקומטת בחיי!!!
למען האמת, אני
הולך ברגע זה
לתלות את עצמי
מהוילון של
המקלחת, ואני
מקווה שאתם
מרוצים
מעצמכם!!!
בימאיסט במשבר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.