איזבל לארן-ורסיין / יער |
הם צוחקים עד כדי דמעות
והאור שלהם מגלה לי שאפשר
קצת אחרת.
רוכנים אל הנהר
והשמש שורטת אותי
בצידי עיניי
מלאי כפות מים
ועיניהם אהבה.
ומשני צדיו
של הנהר
גשר תלוי בחבלים גסים.
הם לא מבחינים בי,
אף ניעור מחלפותיי
ואני יודעת-
כעת אם אלחש
לא אהיה יותר סוד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|