|
על צפצפה מוּל חלוני
מֵצָוְוחים דְּרוֹרים
בְּתָגְרנוּת פּוֹלִיטית
מתִיזים לָשְלֶשְת
בְּפִרְצֵי קוֹל צוֹרְמנִיים
של המוּלת שְווקִים.
אֵין לִי שִיח עִמָם,
כְּפִי שְאֵין לִי
עִם פורשֹי כנף אחֵרִים
המתכּנסִים באגני קיומם
בְּעוֹנוֹת החיזור והזיווּג
מֵכָלִים עמל יוֹם לא לָהֵם
וְנוֹגְסִים מִפָּת חסֵרָה
שְל קְהל חסִידִים שוֹטֶה.
בְּעִינָיי
הם גְּרוּעִים מִדוֹרְסִים
שְאֵינָם מָסְתִּירִים
את צִימְאוֹנָם לְדָם. |
|
|
יצא לי ולאחותי,
שירה, לפגוש את
אלוהים
בסיטואציה
אינטימית. זה לא
היה בכנסיה,
במסגד או בבית
כנסת. דווקא
אצלו בבית. מאז
התחלתי להאמין
מיכלי המירה את
דתה, ומאז היא
נהנית יותר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.