|
קוֹלךְ היה סגרִירי
כמתריס בשרב הגובר
לָחשת משפט רווי
שְהביאני לִנקוּדת העִיבוּי.
בחוץ יקד החום
כְּשעננים כִּיסו שמיך
דְּמעות נִיקווּ בעיני
למגע ידךְ בְּחזיתי הקרה
רעד בגוּפי חולף,
למשב מִקוֹֹטבך השלִילי
צינת מצוּלוֹת אופפת
גחלת לב רוחש.
ליבי מתנבא בפִרפוּר חדריו
לֹא צפוי שינוי מחר
לא ניכר. |
|
|
ילדה קטנה בגן
חשוך ישבה לה
לתומה,
אנסתי והשארתי
אותה מדממת
ערומה,
וכשהלכה אחרי
שבועיים לדווח
עם אימה,
אמר לה השוטר
בזוהי הנימה:
חבל שלא הגשת
לפני שבועיים את
התלונה,
כי מה שנשאר
בינתיים אפילו
לא שווה תמונה,
אולי אם תתאמצי
קצת ותשחיתי את
גופך,
נוכל להגיש
תביעה קטנה
אולי זה גם
ילך.
סנאי באקסטזה,
ברגע פדופילי
ומלא אהבה לרשות
המבצעת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.