הַתִּקְרָה הַלְּבָנָה אֵינֶנָּהּ מְדַבֶּרֶת
יוֹדַעַת שֶׁהִיא מוּבֶנֶת מֵאֵלֶיהָ
וְיֵשׁ לָהּ תָּמִיד דַּיָּרִים מוּבָנִים מֵאֲלֵיהֶם
שֶׁאֵין בָּהֶם שֶׁמֶץ שֶׁל פִּיּוּט
הֵם אֵינָם חוֹלְמִים עַל קִירוֹת מְדַבְּרִים
אַל תְּדַבְּרוּ אִתָּם
עַל הַכֶּתֶם שֶׁנִּשְׁאַר עַל הַקִּיר
וּבְוַודַּאי שֶׁלֹּא עַל הַכְּתֹבֶת
וּבְכָל זֹאת בַּהַתְחָלָה שֶׁל הַהַתְחָלָה
רוֹאִים רַק נְקֻדָּה קְטַנָּה
חוֹשְׁבִים שֶׁזֶּה לֹא-כְלוּם
אוּלַי זֶה עַכָּבִישׁ אוֹ יַתּוּשׁ
אִישׁ אֵינוֹ מַזְכִּיר זֹאת אֲפִילּוּ
רַק כְּשֶׁעוֹבֵר זְמַן מַבְחִינִים בְּכֶתֶם קָטָן
לִכְאוֹרָה אֵין לוֹ שׁוּם חֲשִׁיבוּת
כִּמְעַט שֶׁאֵין שָמִים-לֵב שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵב
הוֹלֵךְ וּמִתְעַצֵּב לְקַּוִּים בְּרוּרִים
עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד כְּבָר אִי-אֶפְשָׁר לְהִתְעַלֵּם
מִכָּךְ:
רָטוּב שָׁם לְמַעְלָה וּבַצְּדָדִים מִתְקַלֵּף
וְיוֹם אֶחָד מַרְגִּישִׁים גַּם בְּרֵיחַ-רָע
שֶׁמַּגִּיעַ מִלְּמַעְלָה.