מֵהַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ
נִכְנְסָה צִפּוֹר דְּרוֹר אֶל הַחֶדֶר
נֶעֶמְדָה עַל הַכּוֹנָנִית
וְהֵצִיצָה עָלַי
אַחַר-כָּךְ קָפְצָה עַל הָרִצְפָּה
וְהֵחֵלָּה לְנַקֵּר בִּמְקוֹרָה
אֶת מָה שֶׁמָּצְאָה שָׁם.  
יָשַׁבְתִּי קָפוּא
חוֹשֵׁשׁ לְאַבֵּד אוֹתָהּ
הִיא הִבִּיטָה עָלַי
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם רָאֲתָה
כֵּיצַד אֲנִי פּוֹרֵש אֶת כְּנָפַי
וּמְעוֹפֵף דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן
לַמֶּרְחָב הַפָּתוּחַ שֶׁל רְקִיעַי
מְחַפֵּש מִלִּים פְּזוּרוֹת שֶׁמִּישֶׁהוּ שָׁמַט
לְנַקֵּר בָּהֶן אֶל חֵיקִי.