בנימין וולמן / זמן שאול |
זה משנה אם
פרחי אביב מאדימים
עלי שלכת מצהיבים
נושרים
כאשר בוקר וערב
מתמזגים
לכאב אחרון?
אולי
מי שחייו לווה
בריבית קצוצה,
מביט בעצמים חגים
בשמים,
הרחק מגוף מקורקע
סמוך למחוג זמן
ששאל
אשר קרב אל קצו
חסר מענה
מרגבי עפר תחתם
ישכב.
ושמא
יתעורר עם שחר
יספור צעדיו
וישן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|