|
האם
זה משנה אם
פרחי אביב מאדימים
עלי שלכת מצהיבים
נושרים
כאשר בוקר וערב
מתמזגים
לכאב אחרון?
אולי
מי שחייו לווה
בריבית קצוצה,
מביט בעצמים חגים
בשמים,
הרחק מגוף מקורקע
סמוך למחוג זמן
ששאל
אשר קרב אל קצו
חסר מענה
מרגבי עפר תחתם
ישכב.
ושמא
יתעורר עם שחר
יספור צעדיו
וישן. |
|
|
מאז אותו מפגש
לא הצלחתי לעצום
את עיניי. לא
הייתה לי כל
תחושה באף לא
אחת מרגליי,
וכנראה שגם לא
בשום איבר אחר.
ידעתי שלא הייתי
צריך להתגרות
בגורלי בפעם
התשיעית.
החומרים שהגוף
שלי הכיל לתוכו
בימים האחרונים
כנראה עשו את
שלהם...
(מיומנו של חתול
מפוחלץ) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.