טניה הייתה האישה היפה ביותר בקבוצת הנשים הקטנה, גבוהה
בלונדינית, בעלת עניים גדולות כצבע השמיים. למרות שהשמש המזרח
תיכונית הלמה בה ללא רחם כשחצתה את מדבר סיני עם המלווים
הבדווים למרות שנאנסה כמו חברותיה והייתה שרויה בשיא עליבותה
ומותשת מתלאות המסע, אותם לא צפתה כשנענתה בקייב להצעת העבודה
המפתה כרקדנית במועדון, למרות המציאות האכזרית אליה טניה
נקלעה, מציאות שטפחה על פניה היפות כסופת חול מדברית גורפת את
חלומותיה על עושר והצלחה עמה ומותירה אותה ריקה מתוכן כקליפת
ביצה שבורה, עדיין הייתה אישה מדהימה ביופיה, יפה עד כדי כך
שיופיה הלם במתבונן כמכת אגרוף פתאומית. הן היו חמש בנות כולן
מאוקראינה וכבר בתחילת הדרך לאחר שהבדווים אנסו אותן בפעם
הראשונה התפכחו מכול חלום כזב ואשליה והבינו מה צפוי להן
בהמשך. טניה ידעה שבגלל יופיה הבולט צפויה דווקא היא למנת הסבל
הגדושה ביותר. לאחר שחצו את הגבול אל תוך מדינת ישראל והגיעו
אל היעד נלקחו מהנשים הדרכונים שלהן והן הפכו לאסירות לכול דבר
כלואות בדירת מרתף ללא מזגן בחום הישראלי הלוהט כתנור, הן ישבו
על הספות הזולות מבוהלות מכדי לנמנם ועישנו בעצבנות ממתינות
בחרדה לגורלן.  לאחר מספר שעות הגיעה קבוצת גברים שכללה ארבעה
רוסים ושני ישראלים אחד מהם בוריס היה גבר חסון וקרח,שרשרת
חוליות זהב כבדה תלתה סביב צווארו ושעון רולקס מזהב על פרק ידו
בוריס דיבר רוסית ועברית ונראה כמי שעומד לנהל את ההצגה.
הגברים סקרו את הסחורה החדשה במבט חסר רגש, מבט מנוסה של סוחרי
בהמות האומדים את שוויה של הבהמה המוצעת למכירה. בוריס הורה
לטניה לפשוט את בגדיה ולעלות על השולחן שעמד במרכז החדר. האישה
האומללה ניסתה לשמור על שמץ מהכבוד שעדיין נותר בה וביקשה
להישאר בתחתונים וחזייה, אך בוריס גער בה, תורידי הכול פקד.
טניה עירומה לחלוטין למעט נעלי העקב שלרגליה טיפסה בכבדות על
השולחן ונעמדה מושפלת ובזויה אל מול חברותיה וחבורת הגברים
הגסים שהתבדחו על חשבונה.  בוריס הורה לה לעמוד בפיסוק רחב
ולאחר מכן להסתובב בגבה אל הקונים ולרכון קדימה, כפי שאתם
רואים אמר בגאוות בעלות אין כתמי לידה או צלקות, היא בלונדינית
טבעית, שדיה מוצקות, הגוף שלה מושלם הלקוחות הישראלים ימותו
עליה, הבחורה שווה את משקלה בזהב. המוח הרצוץ וההלום של טניה
קלט את הסיטואציה באופן מוזר, היא חוותה את הרגע המשפיל כאילו
יצאה מתוך גופה והתבוננה בעצמה מהצד,זאת מכירה פומבית ואני
הבהמה המיועדת למכירה לכול המרבה במחיר הבינה בעל כורחה.
מזווית העין הבחינה באחיותיה לגורל מפוחדות כבהמות המובלות אל
בית המטבחיים. כשירדה מהשולחן הקיפו אותה הגברים ממשמשים את
בשרה הלבן, צובטים את שדיה ומחדירים אצבעות אל תוכה, אחד מהם
גבר לא מגולח ממוצא קווקזי שאל את בוריס אם אפשר לבדוק את
הסחורה. בבקשה ענה בוריס בנדיבות, על חשבון הבית. טניה החלה
לצרוח ולהיאבק מנסה נואשות להתנגד אך הגבר שהיה מורגל בנשים
מרדניות צחק וסטר לה על פניה כאילו הייתה כלבה סרבנית הזקוקה
ליד חזקה. התנגדותה של טניה רפתה, הקווקזי השכיב אותה על
השולחן פיסק את ירכיה בכוח ובעל אותה לעיני כולם כמו כלב הבועל
כלבה בגן ציבורי. כשגמר ירד מעל גופה והדליק סיגריה מרוצה
מהזיון חינם לו זכה. כמו מתוך חלום בלהות שהפך למציאות שמעה
טניה את הגברים מתווכחים על ערכה ומנסים לגבור איש על רעהו,
לבסוף נמכרה לגבר הקווקזי בשמונה אלף דולר. הקווקזי שלף צרור
שטרות עבה כרוך בגומיה חומה ומנה את השטרות לידי בוריס.
כשסיים, השניים לחצו ידיים כמברכים על המוגמר הוא קיבל את
הדרכון של טניה דחף אותו לכיס וגרר אותה אל חייה העתידים, חיים
של שפחת מין נרצעת בתחתוני תחרה.