[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא שמש
/
בבית

איזו ברירה הייתה לו? מסכן. כל היום מסתובב בבית, פוחד להוציא
את האף שלו החוצה. כמו עכבר. לא שאני מזלזל בעכברים, כן? הם
יודעים שהם קטנים ופגיעים. גם הוא ידע שהוא קטן ופגיע, לפחות
מבחינת הביטחון העצמי שלו עם אנשים אחרים. הוא אף פעם לא ידע
מה הם רוצים, האנשים האחרים, ולמה הם מדברים כמו שהם מדברים.
הם חיו בסרטים, האנשים האחרים, והוא לא עקב אחרי הסרטים.
כאילו, לכל אחד ואחת היה סרט שונה, אז איך אפשר. וכולם-כולם
כמוהו, מתוסבכים, מתוסבכים, גם אם הם נראים שפויים. אבל מה היא
אמרה זאתי לפני שעפה השד יודע לאן, אין כזה דבר שפיות. מה זה
שפיות? היא שאלה. הוא לא היה יכול לענות, כי הוא לא הכיר, לא
ידע, לא ראה. והיא שתקה. אין כזה דבר שפיות. המצב שלו החמיר
מדקה לדקה, לא רוצה לחלק לפסקאות, מה תעשו לי? המצב שלו החמיר
מדקה לדקה, הוא מצא את עצמו חוזר על אותן פעולות שוב ושוב. לא
כי הוא באמת רצה, אלא כי הוא היה חייב למען השקט הנפשי שלו.
שמתם לב ששמתי כוכביות? ככה מדגישים. הבן-אדם לא התקלח אולי
חודשיים, ואם כן - רק שפך על עצמו מים. ולא בגלל שרצה להיות
נקי, אלא כדי להתרענן. בטח כל נקבוביות העור שלו סתומות.
הסתבכתי עם המילה "נקבוביות", אבל זה הסתדר. כאילו, כן, יש
מצבים קשים הרבה יותר, הרבה-הרבה יותר, וכאלה שיש להם מצבים
כמוהו, והמורל שלהם יותר נמוך. הם משותקים נפשית. שמתם לב
לכוכביות? הדגשתי. יש פה איזה אחד שלפעמים אני קולט אותו עולה
לקומה אחרונה, ומביט למטה, בחדר המדרגות. באמצע יש פיר ענק, כי
המדרגות לולייניות בצורת ריבוע, ובאמצע אין כלום. לא יודע למה
עשו ככה, אולי תכננו לעשות מעלית, אחרי שיבנו עוד קומות. או
שאיזה ארכיטקט העתיק מבתים מוכנים מפריז. ארכיטקט או אדריכל?
מה זה משנה. "אנחנו האדריכלים". אז ככה הוא מסתכל למטה, ואני
לא יודע אם יום אחד הוא יקפוץ. בטח זה יעורר מהומה לאיזה זמן
אם הוא יקפוץ, אבל אחרי שבוע כולם ישכחו מזה. אנחנו לא
רגישים כמו התל-אביבים. איפה הייתי? כן, אז הוא מסתובב בבית,
מסתובב-מסתובב, ולפעמים כותב איזה שיר קטן או סיפור, ויש לו
עוד כל מיני דברים לא חשובים ממש. אבל מה כן חשוב? נדמה שדבר
לא חשוב, או שחשוב לזה - אבל לא חשוב לזה. כי לי חשוב דבר
מסוים, ואם לך הוא נראה לא חשוב, זה לא אומר ש-לי הוא אמור
להיות לא חשוב. גם לך חשובים דברים שבעיניי נראים שטויות, מי
שלא תהיה. למשל, אולי אתה אוהב לפתור תשבצים. אני לא מוצא בזה
עניין בכ-לל. אז למה אני צריך לפתור תשבצים - רק כי לך זה נראה
חשוב? מי אמר ש-מה שחשוב לך, הוא באמת ה-דבר החשוב? כי כולם
אומרים? מי זה כולם? אנשים לא עשויים משבלונות. שבלונות זה כמו
פס ייצור... כמו יציקת גבס בחלל לפי צורה כלשהי. כל יציקת גבס
תקבל אותה הצורה, לפי אותה צורת החלל. החלול. אני כל הזמן סוטה
מהנושא, איפה הייתי? הבן-אדם הזה, שמסתובב, בבית. מה קורה?
אנשים לא יכולים להיות אתו כל הזמן בבית, אז הוא מוצא את עצמו
הרבה לבד. ובאיזה מקום הוא אפילו התרגל, וקשה לו שנכנסים לו
לתוך הראש אנשים שאומרים זה ורוצים זה ושואלים זה... פרטיות
היא לא מילה גסה בבית-זונות בו אנחנו חיים. מישהי סיפרה
שהלקוחות במסעדה בה היא מלצרית, יודעים על חיי המין שלה דרך
הטינדר. טינדר זה אתר הכרויות לזיונים. הספקתי ללמוד דבר או
שניים על דבר או שניים. לדעתי זה לא נורא, כל עוד הם מכבדים
אותה, כאישה, עם צרכים ודחפים כמו כל בן ובת אדם. ובאמת, לא
הציקו לה או משהו, אבל עדיין לא נעים לה. היא מגישה להם את
האוכל, ועדיין יש דעות קדומות שוביניסטיות אצל רוב הגברים.
אפילו אני בטח הייתי מסתיר חיוך, אבל ככה חונכתי. בעצם אם המצב
היה הפוך, גם הן היו מסתירות חיוך. אז בעצם מה הבעיה?
סקס-סקס-סקס, מילה כל-כך טעונה. סך הכול חיכוך זין בקוס מטעמי
תשוקה. בשבילי, עכשיו, זה לא ביג-דיל בכלל. באותו אופן הם היו
יכולים לחכך אפים, כמו טוב-טוב הגמד ואשתו. אלו דמויות
מצוירות. שוב סטיתי מהנושא... איפה הייתי? אז הוא מוזג קפה,
מעשן סיגריה, מציץ בטלוויזיה, מאונן במירכאות על האינטרנט...
אבל מי אמר שהחיים זה פיקניק? אף-אחד. אולי הם היו יכולים
להיות פיקניק, אבל הם לא. כל אדם ואדמה, כלומר איש ואישה,
כפופים לחוקי החברה. אין דבר כזה חופש, אפילו לא לפי היהדות.
ומי שחושב שהוא חופשי - משלה את עצמו. אני לא אכנס ל-פה ב-איך
בנויה המציאות, או מה שאנחנו מכנים מציאות, אבל אין כזה דבר
חופש. כל העולם, החיים, היקום, מקום-זמן-תנועה - הם כלא אחד
גדול. אבל זה לא נורא... יש עולמות אחרים לאחר שמתים, חוץ
מהמתאבדים שאוכלים אותה חזק, אבל באמת אני לא יודע על זה
מספיק, וגם לא בא לי לדוש בנושא. עוד פעם אני סוטה מהנושא...
מה יהיה? אז רציתי לדבר על האיש הזה ש-כל הזמן כמעט בבית, (לא
שהוא כמעט בבית, אלא שהוא כמעט כל הזמן), ו... זהו. אני חושב
שזה מסכם את הנושא. אז זה בעצם חיבור על אדם שנמצא הרבה בבית.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"אוי מסכנה, בטח
שקר לך! לבשת את
החולצה של אחותך
הקטנה..."



שוב סבתא שלי,
מחזירה בתשובה
מישהי עם חולצת
בטן.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/9/17 13:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שמש

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה