נקעה נפשי מהצורך הקיומי
לשמור על צורך בסיסי
לחיים נורמליים,
כי זה לא מתאפשר בשום-מצב
אני מתחרש באוזן ימין,
ויש לי דלקת בחניכיים
מישהו לא חכם עושה לי
תנאי חיים קשים
היו קשים יותר,
אבל כבר אין לי כוחות
ולעיתים אני חושב שזהו
עדיף די ונגמר
וכדאי ללכת מ-פה
כי כל החברים כבר לא חברים
וכל הנשים שאני אוהב כבר לא איתי
אני אילם, חירש ועיוור, בעולם של צללים
ורחשים לא מזוהים שנושבים בעד לענפי רפאים
התנשמות גרות על העצים
ואיתן המכשפות והשדים.

בישימון המדברי הארץ היא חורבה
ואני מתהלך הוזה וקרוע בין גזירי תרבות
האדמה חמה כמו מחבת לוהט
לוכדת בחמתה עקרבים ונחשים
ופותחת בטנות כלבים וחתולים
והופכת את בשרם לאבן
החמה יוקדת מעל וריח האדמה מזוויע
זבובונים וברחשים עטים על פגרים קטנים
צל עץ שבור מנחם,
כגני עידנים על מפתן בית האלוהים
מקום למות בו,
ולהיכנע,
לריקבון הישימון הדבק בגוף.