אם הייתה לי קשת בענן
הייתי מורח אותה על כל הרקיע
הייתי מושיב אותך בשדה נרקיסים
ומנגן לך בנבל את שירת המלאכים
שיערך היה שזור פרחים
ולבושך כמו גופך ונפשך קלים ועליזים
השמש הייתה מטפטפת לתוך ההרים
וצובעת את כל השמיים בכתום-ורוד
מילים מתוקות מתגלגלות משפתייך
כשאת מחייכת ומרגישה כמו עולם
וירח זורח מלא וחצוף,
מסתיר חיוך ביישני מפני עליזות נפשך
מפזר כוכבים כמו יהלומים
לפאר את עולמך, להניח חופה לראשך
הייתי מושיב אותך על כס עולמך
ונותן לך לראות רחוק
הכול היה מתברר בסופו של דבר
צלול כמו טיפת טל על עלה רענן
את היית אומרת שאת מלאה אהבה
והרגע הזה היה נמשך לנצח במעמקי רגשותייך
השמש הייתה עולה קרירה ורטובה
משאירה סימן של אושר נצחי יחף על מצחך
ואז היית הולכת, אבל הכול היה קל יותר
כי לבך ומוחך היה מלא מרחבים
ועינייך היו רואות מעתה למרחקים
רוח צוננת הייתה נושבת לעד במצחך
מחתימה בך אהבה ושמחה וקלילות
ושמיים גדולים ונקיים
לנצח בתוך ראשך, נפשך ולבך
כמו קעקוע.