מי הזרמים האלה מסניפים בי חלומות
של ילדות עשוקה, של ימי תום
והולדת בנה לא הגיעה לאוזניי ההוזות
היא התחלקה עם מי השטיפה של החדרים
אני שמעתי ממרחק את ההד השסוע
כמו קצף ים גל שחור מאיים נחשול של כלום
כמו אתה עומד על קצה צוק ומתנדנד
כמו הים מכסה אותך ואין אתה יותר
מי שמוביל לשם ומי שמובל לשם
מי שיאכל נפשו בחרב המתהפכת
על מפתן אכזריותם של החיים
הרבה סיליקון היא אמרה וזה לא היה נכון
כי מי הגשמים שוטפים הכול
וגם אם זה טבע הדברים להישכח ולהימחק
למה הם נעשים בכזאת אלימות
אתה יודע שלא טוב לך להיות לבד
ולא טוב לך לשתות מהיין גם אם הוא מקודש
הנדנדה שלך חסרת ציר בסיס
ואיש אולי לא יתפוס אותך אם תיפול
לכן טוב להיות זרעים בארצנו
זרעי חרדל, זה טוב מאוד. |
