[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







כלבי אשמורת
/
שיריונר

אני מסתכלת על האנשים,
לבושים אותו הדבר
כל אחד והזקן שלו
כל גברת והשמלה חשופת הגב שלה
אני מסתכלת עליהם שותים אלכוהול
מחכים
אין לי סבלנות
אני מדליקה ג'ויינט
רק ככה אצליח להעביר את הערב הפאטתי הזה.



נשארתי עייף ובלי רצון לשחק
הפרחים נבלו בעציצים שלי,
ואפילו הרהיטים הרכינו ראשם
בודד לי ועצוב לי בלי נערה שתשחק איתי
אני אדם בודד מאוד, שמדבר דרך מילים כתובות
מתישהו אומרים לי תזרח השמש,
אבל זה נראה כל-כך רחוק
הארץ שלי מלאה סחי של חטאיי העבר
כל העיר בגדה בי, וגם יושבי הכפר
מתישהו לאחר שקנו את לבי, הם שורטים אותו
אני רעב וצמא וחזק ועייף
אתמול חזרתי מהמלחמה,
אני שיריונר.



דיברתי איתו יותר מאלף פעמים
והוא עדיין לא שומע...
דיברתי איתה כל-כך הרבה שנים
והיא לא הבינה כלום...
אני הליצן שמשחק במילים, וכולם צוחקים עליו
הם אוהבים אותו מאוד על הצג,
אבל לא אומרים שלום, חארות
אמרתי לה שאני לא דליה רביקוביץ ולא יונה וולך
אמרתי לו שאני לא וינסנט ואן-גוך
אבל עדיין אני בתוך ראשי,
משחק עם עצמי תופסת של הישרדות
אף מילה אפילו מאחי ואחותי
אתם רוצים לשבת עליי שבעה?
כל-כך הרבה כימיקלים יורדים לי לגרון,
שכחתי מי אני ואיבדתי רצון לחיות או למות
הכול כמו במעמקי אוקיינוס, לא נע,
ולא שווה דבר.



על מה אתה מדבר
זה לא קרה, זה לא היה
לא שמעתי דבר בנושא
ואין דיווחים בתקשורת
אתה הוזה, חולם, מדמיין
אין מקום לדמיונות בארצנו
זה דבר שלא יהיה
כי אנחנו מבוגרים אחראים
רציניים ומומחים בנושאים פרקטיים
לא חולמים בהקיץ או באספמיה
זה שייך לילדים קטנים
שרואים סרטים של דיסני
על מלכים ונסיכות ואבירים
ופרפרים, וציפורים מדברות
אתה יודע שאין דברים כאלה
כי אתה כבר גדול
אז תפסיק לשחק בנדמה לי
ותהיה רציני כבר.



הבן-אדם אמר שיפגוש אותי על ספסל
בגן הציבורי הגדול
ליד האיקליפטוס היחיד בגן
שאני אלבש חולצה אדומה
והוא ילבש חולצה סגולה
והוא ישאל אם אני יודע איפה גן-החיות
ואני אענה שבעמק מעבר לגבעה
ואז הוא ייתן לי את החומר המזוין
ואני אשלם על החומר המזוין
כאילו אנחנו לוחצים ידיים
ואז אני אלך ואסניף את החרא הזה
ואהיה מאושר.



מתבלבל בין הדוקים
איפה לעזאזל השחור
אני לא רואה
אתה שקוע עמוק במדמנה אנושית
מול העיניים שלך, בן-אדם
איפה, אני לא רואה
קירות שחורים מנפנפים עלי תמונות
בעצם ציורים צבועים ביד
של מישהי שלמדה שנים ציור
והולכת על כל הקופה
קניתי את זה בחמש מאות שקלים
ציור יפה של פרחים ובועות מים
אתה אל תזלזל בכושר האבחנה שלי
אני שקוע עמוק בתוך החור הזה באדמה
אוכל עפר עד בלי שובע
מטוטלת נעה בין צנצנות שימורים
עובש של מלפפונים חמוצים וכרובית כבושה
אתה הולך לאכול את זה?
אתה מדבר אליי כאילו אני כבר מת
כמו שהם אוכלים אותך, הם אוכלים אותי
זית בפה יורק חרצן ואין ראש
בחופש הזה אנחנו נטבע בים
אוכל מהיר של ארטיקים וגלידות מלאים אבנים
אתה מדבר בשפה שאני לא מבין.



אני מוצא את עצמי סופר את השורות
על אצבעות הרגליים הן נראות דומות
מתחילות ממקום שאסור לתוך הנחיריים
תוך חלקיק שנייה מדליקות את הראש.



ישוחררו השדיים מהחזיות לאלתר!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אחרי הפרסומת של
מי עדן.


הם כבר לא יהיו
אותם המים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 31/8/15 12:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כלבי אשמורת

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה