כלבי אשמורת / אין מים |
רציתי לדבר איתך קרוב
ככה שתוכלי לשמוע
את מה שיש לי לומר
כי אני רוצה לומר זאת לך
כי אני רוצה שתדעי
אז תתקרבי אליי
כדי שאוכל ללחוש לך באוזן
ולהגיד לך בלי שאחרים ישמעו
את מה שיושב לי בבטן
בקשר אלייך
שנים כה רבות.
אני כותב עם חורים
ולא מטלא אותם
אני כותב במשיכת קולמוס
ולא מעבד אותן
כך שאם את מבינה משהו
אני שמח
אבל קרוב לוודאי שאת לא מבינה
כמעט כלום
וגם על זה אני שמח
לכן אם את רוצה שאגיד לך
תתקרבי אליי קרוב
ואלחש לך באוזן.
עליתי על האוטובוס לעבודה או ללימודים
העולם צף בתוך גשם או חמסין
ישבתי באחד המושבים האחרונים
האוטובוס היה מלא, וקצת צפוף
הראש שלי התרוצץ במחשבות שונות ומשונות
שכחתי איפה אני, בתוך ראשי
זכרתי לאן אני נוסע
אבל פתאום שכחתי מאיפה אני בא
בדקתי אם המפתחות של הבית בכיס שלי,
והסתכלתי עליהם
נתקפתי פאניקה
רציתי לשאול אנשים -
אולי אתם יודעים איפה אני גר?
כל המילים הקדושות
פתחו שוב בהורה סוערת
רקדנו עם כל הרוחות
אל פסגת הזהב הזוהרת
השקינו כל עץ ודרדר
ובנינו משכנות לתפארת
הפרחנו יונים באביב
וזרענו בדמע בחורף
הפלגנו על פני הימים
על דמעה בודדת זוהרת
והחיינו את כל המתים
על זיכרון פועלם הנהדרת
היו ימים בהם נפלנו
על אדמת מולדתנו המקודשת
וחיבקנו כל אבן ורגב
אל צור מחצבתנו הנואשת
זימרנו עם כל בשר ודם
את שירת תקוותנו המתגלגלת
ובמקום בו נשפך דם
הפרחנו גנים לתפארת
עשינו זאת כי האמנו
בקדושת האלוהים הנשגבת.
היא בישלה קדחת
בתוך סיר רותח מהביל
של מחלות שונות ומשונות
ולא ידעה טוב או רע
רק שזה בא לה בקלות
כמו לרכב על אופניים
כמו להשתין בתוך האסלה
ורצתה לדבר פעמיים
ולא היה לה כוח שבעתיים
ללכת למכולת ולהביא את הגבינה
כדי להאכיל את החתולה הקטנה
שמנמנמת בפינה רעבה
ולא מבינה למה הגברת
אוכלת את אוכל החתולים שלה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|