מי מצלצל בפעמון אשר בראש הארמון?
תראו, תראו, הרי זה חיליק,
איזה בשורות הביא לנו היום?
לא איש בשורות אנוכי, כי אם דברי דמעות,
ראיתי את המלך מסתגר בחדרי-חדרים,
ולמלך אין אישה
הוא משתין לתוך דבר הנקרא - אסלה
ואפילו מחרבן שם,
והצחנה, אוי הצחנה...
איזה עוד דברים יש בפיך, חיליק יקירי?
מכונת מוזיקה הנקראת בפיו - רדיו,
דלוקה יומם-וליל, והוא מעשן את עשב השטן,
מכונת המוזיקה צועקת עליו, ומשפילה אותו,
והוא נעצב ומוצא נחמה בעשב השטן
האם לא מטייל המלך בגניו?
הרי רחבים ויפים גני המלך...
לא, כי בגנים אשר סביב ארמונו,
שורצים חיות טרף,
ושועטים כרכרות ברזל,
העם אפנה לו עורף, והוא מגודף ומבוזה,
בכל מקום אליו יילך...
חדשות לא טובות הביא לנו חיליק,
יש לשלוח דבריו באיגרת על פני הימים,
בתוך בקבוק,
ואולי תגיע האיגרת לידיים מיטיבות ומושיעות...
כך ייכתב, וכך ייעשה.

אני רוצה גם
בעצם אני ילד קטן שרוצה את אימא שלו.
וגם את אבא, להבדיל.
ואני רוצה מכונית קטנה אדומה על שלט רחוק, כדי להסיע אותה
ברחובות.
והליקופטר כזה עם כנפיים ומצלמה שייכנס לאנשים בחלונות.
ואני גם רוצה ברווז קטן צהוב מגומי לעשות איתו אמבטיה.
וברבי להפשיט ולהלביש, ולסרק לה את השיער.
אני בעצם רוצה לשחק על שפת הים עם חול עירום,
ולאף אחד לא יהיה אכפת, כי אני מאוד קטנטון.
ולאכול הרבה שוקולד חם סמיך עם כפית, שנמרח לי על השפתיים.
ולהגיד לכל הילדות הקטנות שישחקו איתי ברופא וחולה.
אני רוצה הכי טוב, הכי חזק.
אני רוצה הכי הרבה, הכי גדול, הכי ענק.
אני רוצה המון-המון צעצועים בחדר הילדים שלי.
אני רוצה גם, אני רוצה גם, אני רוצה, אני רוצה...

אבל איפה אני, ואיפה כולם,
איפה אני, איפה סוף העולם,
מה אני מבוגר סתם כך, הכול דוהה כמו הסתיו,
אני רוצה גם, אני רוצה גם, אני רוצה, אני רוצה...