אִשָּׁה אוֹפְּטִימִית עִם רַגְלַיִים עַל הַקַּרְקַע
מְדַבֶּרֶת גְּבוֹהָה גְּבוֹהָה וְאוֹמֶרֶת
אֶת כָּל שֶׁעַל לִבָּהּ
מִיתָמֶרֶת מָּעְלָה מָּעְלָה הִיא נִרְאֵית אַחֶרֶת
וּכְשֶהִיא יוֹרֶדֶת עַל אַרְבַּע וְנִגְמֶרֶת
כָּך, מִבְּלִי סִיבָּה, בְּרֶגַע נָדִיב הַמַּשִּיא
וּמַגִּיעַ אוֹתָהּ אֵלַי
אֲנִי מִתְנַחֵם

זוֹנָה בַּת זוֹנָה
דּוֹר שְׁלִישִׁי לְסָבָתַה הַמְּנוֹחָה
שְיַרְשָה מְאִמָא שֶׁלָה אֶת הַפִּינָה
אַהֲבָה לָהּ הִיא שֵׁם שֶׁל תְּנוּחָה לַחֲשוֹק בָּהּ
כָּל עוֹד לֹא יִמַחֲקוּ מוֹתְנֵיהַ
כָּל עוֹד יִהְיֶה חָזָהּ זָקִיף עוֹמֵד נָכוֹן
כָּל עוֹד בַּלֵּבָב

נְכוֹחָה מול הַמַרְאָה ניגלֵה לה עָבָרָה מֵעֵבֶר לִכְתֵפָה
מֵישִיר מַבָּטוֹ עָמוֹק אֶל תּוֹך עֵינֶיהָ
הִיא שָׁבָה מְלוֹא הַפֶּסַע לְאָחוֹר וְנִשְכֶּבֶת
וְהִנֵּה הֶעָתִיד לְפָנֶיהָ, וַאֲנִי
לִפְנֵי מִי שְהַמְצִיאוּת שֶׁלָה הוּא דִּמְיוֹנִי
אֲנִי הָעוֹמֵד
בִּלְפָנֵיהַ בַּאֲחוֹרֵיהַ בְּתָחְתֵיהַ
אָחַת שְתַיִים שָׁלֹשׁ