עֲצֵי הַזַּיִת בַּכִּכָּר חִיְּכוּ אֵלַי הַיּוֹם
עוֹד שֶׁמֶשׁ כָּאן וְהָרָקִיעַ מַה תָּכֹל
לְלֹא עָנָן, רְאִי, גָּדַלְנוּ בְּשָׁנָה וּבִגְדוֹלוֹת,
עוֹד לֹא עָקְרוּ אוֹתָנוּ קַבְּלָנִים וּוְעָדוֹת.
עֲדַיִן פֹּה מְשׁוֹרְרוֹת הַצִּפֳּרִים
וְכָל מִינֵי בּוַּזַגְלוֹאִידִים עֲלוּבִים
מְפוֹרְרִים פְּתִיתִים שֶׁל לֶחֶם מִשַּׁבָּת
לִבְנוֹת-כָּנָף, יוֹנִים וְצִפֳּרִים.
מָחָר יָשׁוּב הַגֶּשֶׁם לְאַרְצֵנוּ
וּבָאָבִיב נַבְשִׁיל לָכֶם זֵיתִים
בְּלֵב הֵעִיר הָאַכְזָרִית בְּתֵל אָבִיב
עִיר הַפִּרְסוּם, הַפָּאבִּים וְהַזִּיּוּנִים.
אָמְנָם הַבִּרְזִיּוֹת שְׁבוּרוֹת וּמַיִם אֵין
מַרְאִית הָעַיִן רַק, זוֹ יִשְֹרָאֵל,
שְֹאוּ תְּפִלָּה שֶׁנִּתְקַיֵּם בְּעוֹד שָׁנָה
לּא רַק בְּצִיּוּרִים שֶׁל מְטַיֵּל.