אסנת אינציגר-אלון / דממה כמנגינה |
נוהרים מהגלעד
יורדים במורד ההר.
ואני נוסקת אל על
מגביהה עוף
למקום בו הדממות
נשמעות כמנגינה
לא עוד בדידות
צובטת לב
לא עוד פרידות
רק רוח שמחה
שוהה בין אמיריי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|