|
ימים לבושים עדנה
עונדים שלווה ניבטת
במעוף התור
והיונה העומדת בפתח
הומה לחניה.
כסותי ימיי ולילותיי
במשך שנים הייתה
שלמה ותמה.
חפה מעלבון
וביכוריי ממתינים בסף דלתי
לחמלה ביד אלוה. |
|
|
אנשים, אחיי
לאנושות, רעיי
לסבל- אל תאמרו
נואש! אל תאבדו
את התקוה להשאר
בבור השופכין
שרציתם, במקום
ללכת לבור
השופכין שאינכם
רוצים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.