אסנת אינציגר-אלון / ניגוני עתים |
את נפשי , בוזקים
ניצוצות עלי שלכת
נושרים על מרצפת.
ואני סופנת את ביתי,
חופנת מלוא כפיים
אהבה מאירה חוצות כרך,
באלפי גוונים ומעירה
בשיר ופרח עוללים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|