והיום הוא שוב חוזר
בלי הכנה. מאין?
הוא שוב צץ...

והלב פתאום פועם
בתוך חזי
הלב רוצה עדיין
מתחנן.

למבט הרך האוהב
לחיבוק מכל הלב
לרגע בו יד אוחזת יד
וכל דבר נראה כה מיוחד

מפלי הבדידות נעלמים מעיניי
והרוח שבה למפרשיי
אהבה, הוא זועק לי
ואני נכסף...

ובלילה הוא עוזב
משאיר זיכרון ושיר ואין
הוא לא שב.

ובדד עוד מנגן
על אהבה כזב ויין
משתכר.

דמעותיי פורטות את מיתרי לבי
לא, אני לא שלו והוא שלי
ובעודי עורם את ההגנות שבלבי...

מפלי הבדידות שוב זולגים מעיניי
והרוח, היא לא עוד במפרשיי
אהבה הוא הכיר לי
ואני נכזב.