|
כשסיימתי לכתוב את השיר
פיזרתי מעל בתיו
אבקת סוכר
כדי להמתיק את העצב
שתפח יתר על המידה.
למחרת ,
כשקראתי אותו שוב
הבחנתי בין השורות
בניצנים ירוקים
של שמחה.
פרסתי שורה אחת
וטעמתי
והבנתי כי אל קרבי
מחלחלות עכשיו
מילים אפויות
של ברכה. |
|
|
אבנים הן כמו
מעליות. אתה
מפיל אותן, והן
נופלות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.