|
אשה שהייתה יפה פעם שרה בהול ענק
ואז עוצרת להביט בי
לרגע
ואיש לבוש ומטופח כהלכה וסטנדרטי מסיט קלות בשערו
אבל,
מתחת לצל של כולנו אני רואה אותו:
לא בטוח - עדיין הוא לא בטוח
כשאפלים האורות וזורחים הצהובים באורות רכים
משהו מחבק אותי ואותו בפראות
באלכסונים שלו כשהוא לא רואה אותי
וזוהי היא האחת הבוגרת הבוגדת הנושכת
המתה הנופלת
האדומה
והיא זו שרואה אותי אף בזה שאני רואה אותו
כל זאת בתוך עצמה
לתוך צליליה העמומים
שבאולם הענק
היא נופלת
לתוך עצמה היא נופלת
תגידו לי אתם איפה היופי? |
|
|
איפה כל צעירי
תל אביב?
לא טל מוסרי
ודנה דבורין
וכאלה, שברור
לכולם מה יצא
מהם, אלא טל
זייברט, יריב
יפת, תומר
גוטליב, שיר
גוטליב, נועה
כהן, איפה אתם
כולכם?
כל היודע דבר על
מקום המצאם
מתבקש לכתוב
סלוגן על כך,
בצירוף המילים
"צעירי תל
אביב", ואני כבר
אראה.
תודה.
הנה, שימוש
נורמלי לקובייה
הזאת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.