ענפים מרשרשים בעודה הולכת
ציפורים מצייצות למראה יופייה
ינשופים סקרנים למחשבותיה
הטבע שומר עליה מכל צרה
היא אינה מבינה, אינה רואה
כשהביטה למעלה, ראתה רק את בחיר ליבה
הסתכלתי עליה
כל כך כואבת, כל כך יפה
וכאילו הכאב עוטף את כולה
"אהבה עיוורת!"
אני צועקת לה
היא לא מקשיבה.
היא ממשיכה לחפש
קומי אישה, קומי! יקירה
אני פה, אוהבת נורא
עטופה באור לשלוח לעברך
חפשי את הדרור
הוא שם, היה בעברך.
היא לא מקשיבה.
תקועה בתוך אמונה לא נכונה.
אישה טובה, הרשי לי להצילך.
קדימה, תני לי יד.
הביני, הוא לא יגיע
הפסיקי לתור אחר האל לעד
יום יבוא ואולי תבין,
שאל יש רק אחד
יום יבוא והשמש תסביר
שהוא אינו האל לעד. |