עכשיו כשאת מביטה מהחלון ורואה את הילדים משחקים
אני נבלע בתוך המחשבות
שוקע אל תוך תמונות שלא נשרפו בזיכרון
עכשיו את יכולה לקחת הכל ולהניח בצד, איש לא ייקח לך דבר

מול הקנה של הרובה גם אני משתנה
גם אם אני אוחז בידית שלו
גם אם את עומדת מולי
עם שמלה לבנה ופרחים סביב ראשך

מגרד את הפצעים
הכאב אמיתי וחד
אני לא מפחד יותר
מנעורים שנעלמו או מהווה עטוף בנייר מחורר

את חוזרת אלי ממחשכים
חוזרת בלי מילים
אני נבלע בתמונות שעוד לא נשרפו
איש לא ייקח ממך דבר, את יכולה להניח את זה בצד

מול הקנה של הרובה גם אני משתנה
גם אני אוחז בידית שלו
גם אם את עומדת מולי
עם שמלה לבנה ופרחים סביב ראשך

על השולחן אין דבר
כל הפירות נאכלו, הידיים הושטו לחינם
עכשיו כשאת מביטה מהחלון
אני נסחף בתמונות שעוד לא נשרפו

מול הקנה של הרובה גם אני משתנה
גם אם אני אוחז בידית שלו
גם אם את עומדת מולי
עם שמלה לבנה ופרחים סביב ראשך.