החיים לעיתים
מקרבים אותי אל פי התהום.
מעליה מתוח חבל דק.
הנה אני גוחן מעליה,
כמנסה לאמוד את עומקה.
הנה אני נאחז בחבל,
לא מרפה.
מלמטה עולים אדים,
נושפים עליי;
לו רק היו לי כנפיים,
הייתי זה מכבר דואה מעל הכל.
לו רק היה לי גשר חבלים -
הייתי מטיל אותו
מגדה אחת לשנייה
וצועד עליו בזהירות.
אם יהיה ניתן לגשר מעל
הפער הזה,
אז התהום תלך ותגבה,
תלך ותתמלא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.