New Stage - Go To Main Page


חדר קטן מאד, אפלולי וגבר צעיר יושב על דרגש, שמחובר לקיר.
- היי!
- אני לא יודע מי אתה, אבל טוב שבאת. אני נמצא כאן לבדי ועצוב
לי מאד.
- אני יודע ולכן מיהרתי להגיע. האם אתה מריח את האדמה שעל
נעליי?
- כן ואני רואה מגפי גומי ואת אמא מחכה עם צלחת מרק. עכשיו
חורף?
- סוף החורף.
- בלילה ואולי ביום שלפני שמעתי קולות נפץ חזקים. נבהלתי, כי
חשבתי שפרצה מלחמה. עכשיו אני מבין, שאלה היו רעמים. את הברקים
לא ראיתי.
- חבל. לפני שהגעתי אליך טיילתי אל ההר שמול הבית. האדמה קבלה
אותי בשמחה: צקצקה בלשונה ונצמדה לנעליי, ואני נכנסתי למערבולת
של צבעים. צבע אחד התחרה בשני על תשומת לבי: האדום בכחול, הלבן
בסגול והירוק בכולם.
- אלו הן הכלניות!
- נכון. מאז ומתמיד אתה אוהב כלניות, נכון?
- כן. אני אוהב את עלי הכותרת הרחבים, את הצבעוניות ואת
האבקנים השחורים שבמרכז,שכאילו קוראים: עצור, אנחנו כאן!
- ואני תמיד ממהר מאבן לאבן, מציץ בכל מקום ומחפש רקפות. בדרך
כלל אני מוצא כמה מהן - כתמים סגולים על אבנים מחורצות.
- והשמים? ספר לי קצת על השמים.
- יריעה כחולה, ענקית, ש...
לפתע נשמע שקשוק מפתחות.
- אני מוכרח ללכת.
- אבל אתה תחזור, נכון שתחזור? תבטיח לי שתחזור!



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 21/7/15 9:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אסתר פליגלמן

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה