רוצה להוציא את זה מתוכי
לכתוב בלי מסננים, בלי שום מגננות
לצעוק את הצעקה הפנימית שלי
לשחרר, להילחם, לוותר,
הכול ביחד וכלום משום דבר
דוחף חומות, מכחיש חלומות
כבר לא מתבייש לבכות, לבד עם עצמי
מנהל שיחות מתוך שינה עם קולות מהעבר
נמנע משיחות עם ישויות מההווה
כבר לא בוחר מלחמות, נלחם בבחירות
לא בורח, ולא חי על חרבות
מחכה שוב לרגע שבו אחזור שוב לנשום מאותו הריח
לא אביב, לא פריחה, שום שחר של יום חדש
קמצוץ של פשטות ביער המורכבות
שניצל פשוט, מלח פלפל, אין צורך בתבלינים נוספים