הכל שחור לבן
כדפים ישנים שעפים עם הרוח
במהירות שלא נשלטת
היוצרת חוסר התמקדות

הזוג שהולך יד ביד
בין העוברים והשבים
מבודד אותם ונותן
הרגשה של חום

הפרח המוגן לא יצמח ללא מים
והוואקום הרצחני חונק ומונע מגע
כנרקומן הרץ אחרי הסם
שנותן אושר רגעי ומדומה

הישיבה על הסלע
ליד הגשר המתנדנד
וחוסר הרצון והפחד
ממה שצפוי בצד השני

לחירות המדומה יש מחיר
וחוסר הווייתה מונע אושר
המשמעות נעלמה ואיתה גם התחושה
שהנך איש קש שמתפזר
לאן שהחיים לוקחים אותך
עם מודעות של אכזבה
מבלי רצון להתערב או לשנות.