אויב

אל מול אויב אכזר שרגליו נטועות בתוך אדמת בור זו,
אבות אבותי כורעים בפני.
דויד , שאול ,ברק ומשה מתירים את ידיי להקיז דם עמלק.

כמו אהוד בן גרא, כך גם אני יודע להסתיר את איטרת יד ימיני.
לארוב ואז להשחית.
לתחבל ואז להשמיד.
והארץ תשקוט שמונים שנים.

לא כן ,אני !!

השטן אורב בכל סיפור ניצחון.
הבדל דק ,שנטוע בין הגנה של צדק, לתאוות דם.
טריפת דעת מתגנבת, כמו חתולה תמימה למראה, שציפורניה צמאות
לדם.
מנווטת אל עין הסערה ,עם מצפנו של לוציפר.

כך משול אני :
לאותו שנכנס לפרדס ויצא עם תולעים,
למשיח על חמור לא נכון,
ליונתן ולא לדוד.
ללאה ,לא לרחל

האמת היא...
אינני מלך.
לא גיבור.
גם לא צדיק.

זה נכון ש...
אני זוכר את שעשה לי עמלק,
אני זוכר את התנורים של אושוויץ,
אני זוכר את מאורעות תרפ"ט.

אני זוכר את עשיו. הו כן.
במילניום הזה.,
אני לא אמכור לו את נזיד עדשיי.
ערוות אישה לא תעתע בי.

אני אחיה בשלום.
אני אמות בשלום.