לא עוד ליטופים לאור ירח
וסדקים של עונג שקרי,
כי טפטפתי את כולי
לתוך ים אכזבות שקוף.
ים של שתיקה,
שהקפאת למשטח קרח
עליו תוכל להחליק את ריקודי הניצחון שלך,
זוגות-זוגות.
אף את בועות האמון שרקמתי סביבי
ריסקת תחת זוג מחלקיים מברזל.
ואיך כישוף של שיברון לב נוסף
הפך אותי לברבור חסר כנפיים,
במעמקי בושה קפואים.



16.11.03
ההשראה נבעה מזה שבהיתי זמן רב מדיי בברבור מדהים, שאסף קנה
לי מאמסטרדם. אז החלטתי להקדיש את השיר הזה לך אספו'ש... אני
אוהבת אותך, יותר מכל דבר בעולם. באמת.