אני יודעת שאהבת אותי,
מזמרת דממות אל תוך צחוקך,
עטופה קילופים כחולים-סגולים.
נתת לי רגשות שלא ידעתי קודם
וחיבקת אותי,
כשעצמותיי החלו לרעוד.
את תמיד ידעת מה לומר!
ואיך להאיר בצבעים נוצצים
בדיוק כשאני מתחילה לדהות.

את כל כך אהבת,
כמעט כמו שאני אוהבת.
סליחה שהתקלפתי לך מול העיניים
ופוררתי עלייך קליפות מוגלדות.
סליחה שאני כבר לא צבעונית
כמו קודם.

זהר טהור שוטף אותי
בגווני מלכות של נצח,
מרחף על פני הקול שלך
והכלום שלי.

ולפני שהכל נשכח
הניחי לי לחרוט לך בדם בתולי:
אני אוהבת אותך, זהר שלי.


2.11.2003