ולזמן קצר, מתחת למים
שוכחת שבחוץ יש מהומה
והרחש הזה, של זרם המים
משתיק את קולות המלחמה
ואת השמיים קורעים רעמי מטוסים
והיא לא שומעת אותם
עסוקה היא במים שאותה מכסים
הרהורים פה חודרים לאיטם
ובזמן מלחמה אין כלל זמן לחשוב
הפחד הוא זה שבולט
אין זמן להכאיב, אין זמן לאהוב
דאגה היא הרגש השולט
ואת כל זה היא משאירה בצד
בזמן הזה שלה עם עצמה
כמה רגעים בהם היא לבד
משאירה מאחור את רחשי המלחמה
ומחשבות היום יום מתחילות לחזור
מהרהרת בעבר ועתיד
מרימה את ראשה, מסיטה שיער לאחור
מרגישה היא נקייה מתמיד
נותנת למים לשטוף
מתענגת על כל טיפה מחממת
המחשבות הן רצות ללא סוף
בהן היא כבר לא נלחמת
והמקלחת, עושה לה טוב
התענוג שבשקט עוזר לה להירגע
היא מתמכרת לליטוף הרטוב
שמעודד עם כל טיפה ענוגה
ולזמן קצר, מתחת למים
שוכחת שבחוץ יש מהומה
ורעמי מטוסים קורעים את השמיים
צועקים הם קולות מלחמה
והיא בשלה, לזרם נכנעת
מתמסרת לשטיפה המנחמת
עד שלפתע את השקט קורעת
האזעקה הכה צורמת.. |