|
פעם בשנה עלו הפרחים הצהובים בשדה
והיו מפארים את המתלולים פשוטי הַסֵּבֶר
עד שקמלו עם בוא הקיץ
מותירים מאחור זיכרון מופלא כְּטֶנֶא עמוס יִפְעָה
והייתה שומרת אותו בלבה.
וכשהלך והתקצר החורף
והשמש את להטה הגבירה על הקרחונים
החלו הפרחים שלה מתמעטים
והייתה הולכת וקוטפת אותם מהשדות המתייבשים
ושמה אותם במים בביתה ומגיפה את החלונות
מביטה בהם שמורים אצלה וביופיים החולף
והמוות בחוץ נוקש על התריסים
פִּתְחִי פִּתְחִי...
© 28.4.2014 יום הזיכרון |
|
|
אני, לשם שינוי,
בעד דעות
קדומות! ממה
יעשו כל האנשים
המשעממים האלה,
שנלחמים בדעות
הקדומות,
בלעדיהם?
אז בבקשה,
תתחשבו, קראו
לחברכם הומו
כשהוא מתנהג
ברגשנות, ואנא,
אחיי יוצאי
ספרד, תמשיכו
להתנהג כמו
מפגרים
אני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.