מאה ותשעים הרוגים רק מתחילת השנה
מודיעה לי הסטטיסטיקה בפרצוף של דבלה מתענה
ודווקא טובלת הגברת, מתבוססת בדם הפצועים
מתבססת על מדדים
המדדים, דוממים ולא מודעים
לסערה הקרבה לים השקט, מפכה בתוכו בגלים
שולחת אדוות לעלייה והתנפצות, לכל עבר מתיזה אגלים
ומגלה שמאחורי אבק ודמים, חזות יבשושית ושיעול שמרעים
ניצבים פנים רגועים,
עדינים, חלקים
המחולקים... לציפייה ואכזבה, לשנאה ואהבה, לחוסר ולאונים
ל"סטטיסטי", שהוא סיכום כל הידוע על עולם משתנים
ול-ק', אותו גיבור קפקאי שקם בבוקר, והוא מוקף במדים
מבעד חלונות אמדוהו, ההולכים והעומדים
ק' שמזכיר שסוף אדם (אולי) לתלייה, לצרכי בידור המונים
ושעלינו בקשת תלויה, החיים ממעל משתינים

ק' ק'

גשם בחוץ, והסטטיסטיקה-אית מרימה ידה בכיתה
אנו בדיוק במהלך מסעיר של בדיקת השערה
מבחן t-מזווג על שלקנות בסופר, זה כמו בחנויות היוקרה
ואני מתבונן לה בטי הצמוד שנקנה בשוק זה עתה
משנן לעצמי משפט פתיחה שיתפרץ (בניחותא) בהטחה
כמו הטלה של ישר על מישור, כמו עובדה מוגמרה
על משתנים מקריים, בלתי מתואמים שנעים בחלל ללא מטרה
אך אם יזווגו תהיה תוחלתם שווה למכפלת הצלחה, ובטחה, ואנחה
ודעיכה! הפרופסור עונה, ורואים איך היא רוטטת כולה
ובין רגליה הרטיבות עולה, והיא מבקשת שיחזור שוב ושוב
על אי-שוויון צ'בישב,
שוב ושוב, כל עוד רטוב,
שוב ושוב על אי-השוויון החטוב,
פיה משחרר קול חנוק, חסם הדוק לשונותה הצרופה -
גם יפה וגם אופה, גם מתפעלת מהתפלגות רציפה

או... הנראות, אין סטטיסטי המספיק לה
לא עיניה, לא שפתיה, לא נמשיה המפוזרות באופנה אחידה
האיפור שלם ומינימלי, אין בו מין יתירות מטרידה
והיא עולה בכל, בכל פתרון שאלה
כשלי, בכיסא מאחור, היא בהדרגה, בהדרה מתגלה
היא לא מתנשאת, היא תמירה, ומחמיא השיזוף לעורה
בחורה נאורה

כל יום מגיעה חמושה - במחברת, עיפרון ומחק, ועט
לעצב את דעתה הא-פריורית על העולם
ומשמרת את עקרונותיה, בעיקשות של מתנחלת
ממאחז בו צופים מרחוק על כולם
ואוספים נתוני שיגורים וחדירות
קרה שליכסנה אליי מבט, והתריסה בעיניה
מטריצת עפעפיה סימנה לי לגשת
והיא אותי בולשת, אין לי זנב ימני
אני מבקש לומר,
אך אני מתקשה מולה באמירות
מכחכח בגרוני... הוא יבש
וצורב בעיני, וקטופה אוזני
אני משפיל אליה מבט (כובש)
לא-אסור לראותה יוקדת באש בערות
ומציץ, רק בפרופיל
לשונה מלחשת הס, הס, הסיאן
וגופי מבקש להיות שם ולא CAN
לא עז כפר, מגושם כפיל
נתון במצב בלתי רגיל
מוחי שולח פקודה: נוע תנוע
אני מזיע, גופי ניחוחות
לרגליה אני שקט וכנוע
מתקשה בריחות וגם בבריחות

לא נורמלית, לא סטנדרטית, נראתה מעריכית
ומולה עומד בחור ממוצע
שכל כוחו באמידת קמרוריות שיפולי שדה ובטנה
האם מציירים הם צפיפות חוקית?
מצדד מפָּחד לבלוט, מצודד בְּרָם מבויש
אדמונית החורש מאיישת לב מיואש

קיבלתי אינפורמציה ממקור עלום
שכבר יש לה התפלגות צמודה
וחשדתי שנפלה טעות במידע
ובין כה וכה, אוכל לשנות דעתה
אז מניתי על כל הצורות לשם משפחתה
ולרשתי החברתית טוויתי דמותה,
בסרגל הצד הוטמן האוצר הבלום
עד שהגיעה שעת האמת
למבחן הסיום נקראנו לצאת
בחרבות שלופות (ויש שבפתקים)
נסתגרנו בבית לתקופת אימונים
ובקצב פואסוני של אחת ליום
היא פנתה אליי בשאלה ובשלום

ולא שדיברנו על תכניות לעתיד
או אפילו לאיזה ציון היא שואפת
הספיק לי שבי היא תתמיד
כי בשכיחות גבוהה את משאביי היא צורכת
בחורה מעופפת, אותי מכופפת,
גופי מעייפת, זמני מחרפת,
התהיי לי נואפת?
לא ההנתי לשאול

נגמר כמעט רווח הסמך
יום המבחן, לא עוד ניפגש
האש תדעך, דיכאון יתחדש
שברון לב ואין לי תומך
אני מט לנפול
ופתאום ניגשת - היא אליי
וקוראת בשמי ומביטה בעיניי
ויושבת לצדי, לא מאחוריי
ויש לי סיכוי של אחד למיליון
מה שלפתע נדמה לי המון
כך שאחר שלוש שעות והארכה
מתבונן בה עוזבת מחויכת
ומעז להעלות במבוכה,
בלשון ישירה ונוגחת:

האם אני רק ברשימת המתנה?
כותב הלצה מש-נונה במקום ששוחחנו לראשונה,
וחושב:

התעזוב עבורי את השערת האפס?
לא תפחד לעשות טעויות?
תיכנע לעוצמה שחשנו בה שנינו
תיתן לדרגות החופש "קצת לרעוד"
ה-F 15 ו-16 מכוונים היישר אל הלב
אך הטיל נוחת באזור הדחייה
חי-בריבוע עונה
ואחרי-כן תשובה עדינה
אני חש שיברון, בדידות וכאב
כועס על נטיית הלב, ההט(ע)ייה במחשב
לא מאשים על שרצתה לצמצם סכום שגיאות
כולנו יראים ממרחב מאורעות
וגם אם האמנתי בטיב התאמה
וקיוויתי שחציון יעבור בינו ובינה
(ואם לא מסתפק בדגימה)
עליי להודות שאני רק ריבוע פחות
בכל פרמטר נחות, ובכנות, כבר סחוט
ואילו היא סופר-מודל מפורסמת,
מקובץ הפתרון שנשלח
בעגלגלות הלוג ואיכות גזירה של תופר מוצלח
זו הייתה מקריות שנפגשנו, חריגות חשודה כטעות
שני משתנים שעוד נעים בחלל, שיכלו להיות לכליל השלמות

היא לא רק סטטיסטיקה יבשה
הרי היא יוצאת מהאמבט ומתנגבת,
היא לא סטטיסטיקה יבשה
כזו שמתבשמת באדי גופות,
מוטלות בצד הכביש
ואנחנו, עדים להן, אדים לה,
וכולנו רק מתבססים עליה
על מדדים שאומדים את שיעור הדגים בים, בהשוואה למספר הגברים
ובמשחקי רולטה רוסית קובעים סכום הימורים
ואני אינני חסין, זרוק בצד הכביש, וכולם עדים לי, אדים לה.