יצאתי ללכת יחף
(תמהוני שכמותי)
בעיר הכי בנויה בעולם
כמו דג סלומון שוחה נגד זרם נעליים
ושיחיי עיניים לוטשים בלובן רגלי מבטי אימה
למה דווקא היום טלטלתי את שיח הדבורים?
לעורר עקיצות חדשות כדבר שבשגרה?
לא יכולתי להיטמע בנוף כבן חלוף?
להתחבא בין שיחי הפטל כמו שאר הדגה?
למה דווקא היום קפצתי אל כפותיו החמות של הדב
להיטרף אל חיכו באהבה?

דרכתי על קוץ
(מה הפלא?)
(תמים שכמותי)
מדלג מעל גוויות קרות
עסוק בצייד מכשפות ביקורת.
למה תמיד להידבק לאנטיתזה?
לא יכול להירדם מול הטלוויזיה?
חייב ללכלך את הקרבורטור?
לשחוט מותגים קדושים?
לא יכול להיות ...נעל?
כמו כולם?